הרמת מסך

עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה ועקרון האחריות המוגבלת של בעלי המניות והמנהלים בחברה הם מעקרונות היסוד בדיני התאגידים. עקרונות אלו שלובים זה בזה כך שקיים "מסך" בין האישיות המשפטית הנפרדת של החברה לבין בעלי המניות ומנהליה ולכל אחד מהם זכויות וחובות נפרדות. המחוקק בתיקון מס' 3 לחוק בא וקבע נוסח שהוציא את ההגדרה הכללית והרחבה שהייתה קודם לתיקון זה וצמצם את העילות לעילות הסגורות המנויות בסעיף 6 המתוקן (ר' דברי ההסבר בהצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002, הצעות חוק, חוברת 3132, בעמ' 638) .

השימוש בהרמת מסך צריכה להיעשות בזהירות שלא כבדרך שבשגרה ורק במקרים חריגים. לצורך הצדקת הרמת המסך נדרשת כאמור התנהגות פסולה של בעלי השליטה בחברה כגון התנהגות תוך תרמית או הונאת הנושים על ידי הברחת נכסים. ראה הרמת מסך, איריס כהנא – קסטנר תוספת שניה עמוד 154 (א). כבר עתה ייאמר כי הלכה ידועה היא שהרמת מסך אינה מעשה שבשגרה ועל מנת להרים את נטל ההוכחה על התובע להראות כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, על בסיס תשתית עובדתית מקיפה ומלאה במסגרת כתב התביעה (ראה ע"א 3755/03 שמעון בן חמו נ' טנא נגה (שיווק) 1981 בע"מ).

טענות להרמת מסך הן טענות המחייבות פירוט משמעותי, ואין די בכך שאדם מסוים היה בעל מניות או בעל תפקיד אחר, כגון מנהל, כדי להצדיק הגשת תביעה אישית נגדו בהעדר נסיבות מיוחדות שיצדיקו הרמת מסך . הדעת נותנת כי כאשר מתקשר בהסכם גוף כמו חברה ינהל את המגעים מטעמו אחד מבעלי התפקידים, ואולם אין בכך כדי לחייב את אותו בעל תפקיד באופן אישי.

יפים לעניין זה דברי בית משפט הנכבד הזה מיום 16.12.2004 בבש"א 161424/04, ת.א. 20693/04, קלאב רמון נ' הוצאת מודיעין ואח' (להלן:"פס"ד קלאב רימון"). בפסק דינו קובע בית משפט נכבד זה, בין היתר, את הדברים הבאים:

"טענות להרמת מסך ההתאגדות, הן טענות המחייבות פירוט משמעותי. כך למשל, על פי תקנה 78 לתסד"א תשמ"ד – 1984…

הנייר אינו סובל הכל. העובדה שגורם מסוים היה בעל מניות, או בעל תפקיד בחברה שקרסה, אינה מצדיקה כשלעצמה הגשת תביעה אישית נגדו.

המנהג שפשה במקומותינו, להגיש תביעות כנגד בעלי תפקידים בחברה, תוך התעלמות מעיקרון מסך ההתאגדות הנפרד של חברה בע"מ, צריך להיות מגובה בתשתית עובדתית מינימאלית. לא ראיתי כי תשתית כאמור הונחה בענייננו."

וכן:

"חוק החברות אינה אות מתה. אין לומר כי מסך ההתאגדות החוצץ בין החברה לבין בעלי מניותיה ומנהליה הפך אוורירי ובלתי קיים. כדי להרימו יש לעגן תשתית עובדתית מינימאלית. לא די בעצם רישום הבעלות על המניות, כדי להוליד מידית תביעה של הרמת מסך. יש להראות כי אותו בעל מניות פעל בחוסר תום לב או ברשלנות ולצורך כך יש להצביע על אירועים ספציפיים כאלה בכתב התביעה עצמו. זאת לא נעשה בעניינינו." [ההדגשות הוספו- א.ב.]

רק לאחרונה ניתן פסק דין בבית משפט השלום בכפר- סבא בעניין זה . תא"מ 4356-08 ליאורה באר נ' שר איסטתיק סנטר בע"מ (פורסם בנבו) שם קבע בית המשפט כדלקמן:

"סעד הרמת המסך הינו סעד יוצא ודופן ועליו להוות החריג לכלל של האישיות המשפטית הנפרדת.

הסעד של הרמת מסך הינו סעד קיצוני ומרחיק לכת שכן הוא יוצר שינוי בדיעבד של מערך היריבויות המשפטיות בידי בית המשפט ובכך הוא עלול ליצור מצב שיש בו כדי לסכל את הציפיות הלגיטימיות של הצדדים הישירים לסכסוך ואף לערער את יציבות המוסד המשפטי של התאגיד באופן כללי.

העילה להרמת מסך ההתאגדות איננה מצטמצמת להיות הדבר "צודק ונכון" כי אם יש להוכיח בנוסף את התקיימותו של אחד מהתנאים שעניינם שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה על מנת להונות אדם, לקפח נושה או באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולת החברה לפרוע חובותיה. המחוקק מצא לנכון להוסיף כי השימוש בהרמת מסך יעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד".

יפים לעניין זה דברי בית המשפט נכבד זה בפסק דינו בעניין קלאב רימון הנ"ל, כדלקמן:

"רבות מידי הן התביעות להרמת מסך, אשר עניינית אינן מוצדקות וכל תכליתן לחפש אחר "כיס עמוק" או להפעיל לחץ על בעלי מניות, על מנת שייאותו לשלם, ולו סכום חלקי, ללא צידוק משפטי…"

ומוסיף וקובע בית משפט הנכבד:

"השאלה היא האם כתב התביעה אמור להכיל אך ורק את מסגרת הטענות, כאשר הראיות עצמן תובאנה בפני בית המשפט, בתהליך השיפוטי. הגעתי למסקנה כי בסיטואציה של הרמת מסך לא די להעלות טענה ללא ביסוס משמעותי בכתב התביעה עצמו. בתי המשפט מוצפים בתביעות כנגד המנהלים ובעלי מניות, ודומני כי יש לגדור פרצה זו ולהעמיד את בעלי המניות והמנהלים לדין אזרחי, רק כאשר קיימות טענות ברורות בדבר אחריותם הישירה. טענות אלו יש לפרט פירוט מיוחד בכתב התביעה. עצם רישומם כמנהלים ובעלי מניות, אינו מהווה כשלעצמו צידוק להעמידם בסד של דיון משפטי."[ההדגשות הוספו- א.ב.]

לסיכום ניתן לומר כי קיום קשה יותר להרים את המסך מעל בעלי המניות ויש צורך בתשתית ראייתית טובה כדי לעשות כן ואולם ככל שתשתית כזו קיימת ניתן בהחלט להרים המסך וחיב בעלי המניות באופן אישי בחוב החברה .

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים